הרהורים בעקבות המפגש הראשון

ביום חמישי היתה פגישה ראשונה של הקבוצה.

נפגשנו 12 נשים חכמות, רואות, ערות, שואלות ובעיקר מבקשות ללמוד  את עצמן, ללמוד אהבה, אחת דרך השניה ובזכותה.

אני בהודיה עמוקה, מושיטה ידיים בתפילה, ללמוד אותי דרכן להתערער, לראות להתעורר

🌸

משתפת במה שאני עוברת דרכן בימים האחרונים......

🌸

רותי מאמנת אותי עשרים שנים בחרתי בה כמורה שלי לחיים מתוך התחייבות לעצמי שלמורה מצייתים. דרכה למדתי לשמוע אותי, את הקול שלא היה שנים, את הקול החלש  שהושתק בכל פעם שנשמע.
לאחרונה רותי קשוחה היא מזמינה אותי לראות כשאני לא רואה, להאט כשאני ממהרת, בכנות גמורה אהבה נאמרת, היא מדברת והילדה הקטנה שבתוכי מתעוררת, ניצבת מולה כועסת, נזעקת נאבקת, על כך שקולה ישמע, על כך שיקרה מה שהיא רוצה ורותי נשארת, יציבה, לא מתבלבלת,  לא מבינה שואלת למה את מתעקשת להקשיב לך? אני בוכה וכועסת ממש כמו ילדה מתבגרת וברגע הבא עוצרתו נזכרת שרותי היא מראה לא שופטת, לא מאשימה שקטהף היא מזמינה אותי להיזכר שאני לא ילדה. היא מביעה אמון בזאת שניבטת במראה, באשה שאני, חכמה, עוצמתית, מופלאה.מזכירה שמיכל של היום לא חייבת לצעוק כדי שקולה ישמע