מתוך המפגש המרגש, ועם המבט להמשך....
אני יודעת לאן אני רוצה להוביל ובאותה נשימה מוכנה לוותר על הדרך להתמסר, ללכת לאיבוד, להשיל. לסמוך על החכמה הפנימית ולתת לשביל להוביל
אני מבקשת נחישות שבאה מהקשבה,עדינות, נוכחות, גמישות, רגישות, רכות, סבלנות וחמלה
אני מניחה כוונה עבורינו כקבוצה שנפגוש את עצמנו אחת דרך השניה? שנבקש לראות דרך כל המראות שנהיה קרובות שנקשיב דרך כל הקולות, שנתמסר שנביט בעיניים טובות. שנהיה נוכחות
שנשחרר דברים שנגמר בחיינו זמנם שנפנה מקום לחדש למה שמבקש להתגשם, להיווצר, להיוולד
שנישיר מבט לחלקים כואבים, בידיעה שיש בנו את הכוחות לאחות,לרפא פצעים
שנקשיב לחכמה הפנימית העמוקה
שנרגיש את העוצמה שנשפוך אור אחת על השניה
שנסמוך על האשה שהפכנו להיות
העוצמתית האמיתית שמתבוננת על הכאב של הילדה הפנימית שנושיט לה יד אוהבת, מחבקת, חמה ונערסל אותה לחיקנו ברכות ואהבה
שנשחרר אמונות, הרגלים ודפוסים מגבילים שנראה יופי שנקשיב לשירת הציפורים, שנהיה שובבות כמו ילדות שנרגיש את טיפות הגשם ונזכר שכמוהן גם המחשבות הן מעוררות רגשות, מציפות מפגישות וכשאנחנו מסכימות לתת להן להיות מקשיבות בעדינות לא שופטות, מבקרות, מאשימות,לא מתווכחות הן נעלמות ואנחנו נשארות מזוככות, טהורות, רואות, ערות, אמיתיות, יפות, עוצמתיות
שבת של יופי ואהבה
מחכה למפגש הבא🍁🍂🦋
