שחקנית נשמה

1 מהרגע הראשון הבנת את החיים. נולדת רואה, בעולם של עוורים דיברת רק כשהיה לך מתאים

מילים מדודות  חכמות ושנונות ילדה שקטה, עדינה ומופנמת במשפחה קולנית ומוחצנת

בחרת עם מי לדבר ומה את אומרת תמיד היית דעתנית רגישה, כמעט בלי עור, חשופה ופגיעה מרגישה את האנרגיה ונבהלת מהעוצמה.צפית מהצד ושתקת שתיקה עוצמתית

 היום אני יודעתשלא האמנת למילים גבוהות וריקות

 בתוכך הזדעקת ובטעות האמנת שאם את שותקת כשכולם מדברים את טיפשה והם חכמים

כשקצת גדלת היה לך ברור שאת לא משתתפת כשאנשים משחקים לפי חוקים של מניפולציות, חוסר אותנטיות תנאים ושקרים ושוב הרגשת שונה ובודדה כשנשארת מחוץ  למגרש המשחקים.

בחרת להתרחק מצביעות, כוחנות, בריונות, ריכולים

גם במחיר של לא להיות ב"מקובלים".

את לא הבנת וגם לי לקח שנים לדעת, שככה נראים אנשים מחוברים, עוצמתיים, חופשיים. 

את פחדת ואני נבהלתי ראית את הפחד שלך דרכי

התכווצת והאמנת שהוא לגמרי אמיתי. 

לי לקח הרבה שנים, להתפכח מבורות ולהבין את המשמעות של לחיות בתוך גוף שמגיב חזק לזיוף ולחוסר דיוק

כזה שמרגיש את החיים בעוצמות שאחרים לא מכירים

לקח לי שנים להבין שבחרת לבוא לעולם דרכי כדי שאני אלמד שיעורים.

מורה שלא עושה הנחות

ששואלת שאלות חכמות שאחרים לא שואלים

כמו מה המהות האמיתית של החיים? מה עכשיו? איך ממשיכים?בתוך החיים היו רגעים שהתבלבלת והאמנת  שאת חייבת ליישר קו וגם להסתיר את מי שאת, התביישת חששת  שיראו שאת שונה מאחרים.

וכשהגוף שלך הגיב נלחמת בעצמך וכשהרגשת שאת  לא יכולה יותר לבד נכנסת אליי בלילה למיטה חיבקת חזק התכרבלת ואמרת בעדינות האופיינית לך כל כך אמא, אני צריכה אותך קצת.

 כשהיית קטנה ביקשת שאקריא לך לפני השינה את הסיפור "משהו אחר" ושנסיים בתפילה:

 "לכל ילד כוכב משלו

שקורץ ורוקד לו ושר בשבילו

הוא מציץ בחלון, 

אוסף משאלות 

ועוזר להגשים חלומות בלילות.

לילה טוב לכל הילדים בעולם כל אחד הוא אחר,

 מיוחד שונה מכולם

לכל דבר ישנה סיבה לכל דבר מקום

תודה על טעויות

תודה גם על קשיים שמגלים לנו כוחות שמתחבאים עמוק בפנים

עכשיו זה הזמן בעיניים עצומות לנשום נשימות עמוקות ושלמות לנשוף, להוציא את הכעס, הקושי לשאוף אהבה, להרגיש את היופי"וכך כל החיים את מנסה להיות כמו אחרים וברגע הבא כשאת לא במקום המדויק והמתאים (ולא משנה אם זה תואר ראשון במדעי המחשב או מלצרות במסעדה עם מנהלים כוחניים)

הגוף שלך  מגיב ואומר אני עוצר.

ושוב את חווה את אותה חוויה שיפוטית שאם את לא מסוגלת להישאר כשכולם נשארים

 ולא מצליחה להשתלב כמוהם בחיים משהו אתך לא תקין 

בעוד רגע יקראו בשמך ילדה שלי קטנה ואת תעלי בצניעות האופיינית לך כל כך על הבמה

תקבלי תעודת הצטיינות יתרה מהנשיא ומילגה.

כן, כן את  אותה אחת שאובחנה עם דיסלקציה ולקות למידה. 

 עם קשיים בתפקודים ניהוליים ועוד מילים של אנשים  שמסתתרים מאחורי תארים ולרגע לא עוצרים, נפגשים, מרגישים, שואלים, מתערערים שמפחדים לפגוש את עצמם דרך החיים.

אני  יודעת שמצד אחד את שמחה שהוכחת לעצמך ולכולם שאת יכולה

ומהצד השני את מתוסכלת נורא על שמצאת את עצמך משתפת פעולה

על שאת יודעת כמה המלאות הזאת, חלולה, כמה היא ריקה. אבל אני סומכת עלייך ילדה של אהובה שחקנית נשמה ובזכותך, היום  גם אני יודעת וסומכת על הידיעה שיש כל כך הרבה מלאות באמת הריקה.

אז מתוקה שלי ביום המיוחד הזה אני מבקשת להגיד לך תודה ולא בגלל התעודה, בזכות שאת מורה

.תודה שאת שואלת שאלות שיש בהן כל כך הרבה חכמה, כמו מה הטעם? מה המשמעות? מה המהות? שאלות שאני מתפללת שמנהיגים בארץ ובעולם ישאלו. אז אחריי שהוכחת לעצמך שאת יכולה ליישר קו, שאת יכולה להישאר גם כשאת לא רוצה וגם כשאת נבהלת ומפחדת נוראהגיע הזמן שתדעי כמה את מדהימה וחכמה חוכמה שהיא מעבר לציונים חכמה של אנשים ערים, רואים ומוארים חוכמה של הלב, חוכמת הנשמה ואם לרגע תתבלבלי ותשכחי?

תדעי, תמיד יש לך אותי את זאת שלמדה מהמורה הכי מופלאה להסכים לנוח בנהר של החיים

וכשתיבהלי ותבקשי חבל הצלה אני אזכיר לשתינו שאת לא באמת בסכנה

וברגע הבא אתפלל שתיזכרי את מה שלימדת אותי. שהחיים האמיתיים לא מסובכים שיש בהם הרבה יופי, שובבות ופשטות כשנענים ואתפלל לראות שוב את הברק בעיניים והחיוך המקסים שהיה לך לפני שלמדת לפחד מהחיים. כשטיפסת על חבל כמו קופיפה קטנה וקפצת בלי להסס אפילו לשנייה כשסחפת אחרייך את כולם מתוך הידיעה שהחיים הם כאן ועכשיו שתמיד שווה להתגבר על הפחד ולקפוץ לנהר גם כשמפחיד וגם כשקר.

."דברי עכשיו ילדה אני שומעת כל העולם מקשיב למילמולך

דברי עכשיו ילדה אני יודעתש

לא תמיד הקשיבו לקולך...

אוהבת תמיד

אמא