אני צינור דרכו עוד האור

המפגש ביום חמישי היה עבורי מאוד מרגש ועוצמתי.אתמול בבוקר היה ריטריט, בישוב בו אני גרה, בצורית. שטיפה אנרגטית הרצאה ארוחה מפנקת טבעונית נשים מדהימות יוגה נשית. משהו בי נפתח. בסשן שהתקיים אצלי, במפגש ביום חמישי שמתי לב שקשה לי לאמן,שאני מתנתקת. (פעם הייתי נבהלת) עצרתי, נשמתי, התבוננתי הבנתי שאני מזדהה עם המחשבה ומאמינה  שהיא נכונה. אני יודעת שכשאני מזדהה אני רואה מטושטש או לא רואה. ביום שישי בעקבות השטיפה התמונה המטושטשת הפכה יותר ויותר בהירה וברורה. עלתה בי הידיעה שכשאנחנו בתודעת גוף אנחנו נצמדות לזהות והיא זאת שנותנת לנו משמעות. כשאני מגיעה למפגשים עם אנשים כדי להוכיח לעצמי שאני טובה אני משתמשת בהם לטובתי, להרגיע את הפחדים שלי. זה לעולם לא יכול לשרת לא את טובתם העליונה ולא את טובתי. כשאני מלאה בעצמי האור לא יכול לעבור דרכי. כשאני באה פשוטה ריקה לא יודעת מתמסרת שקטה נוכחת ענווה אני צינור דרכו עובר האור המיסתורין יכול להראות ולהתגלות. זאת המשמעות של להיות אהבה, של להיות. אני בהכרת תודה (סנטושה בסנסקריט, מילה מלטפת ומתוקה)על נשים מדויקות שמגיעות שופכת אור אחת על השנייה, מאירות,  משחררות זו את זו מתעוררות. סופ"ש של אהבה