כשעברתי תקופות קשות ומשבריות, שאלתי שאלות מהותיות. לא ידעתי אז, שיש בתוכי את כל התשובות אולי בעצם ידעתי אבל לא סמכתי, לא הקשבתי ולא האמנתי. הלכתי למדיומים, למתקשרים, למיסטיקנים, לקוראים בקפה ובקלפים הם ראו דברים ואני האמנתי שהם קוסמים תהיתי איך הם יודעים? זה היה מרשים הייתי במצוקה הרגשתי חסרת אונים קיוויתי שהם יצילו אותי, שיגידו דברים שישנו לי את החיים. דבר אחד לא ידעתי ורובם לא דאגו להגיד שאני לא במצוקה שאני לא חסרת אונים שבאתי כי ביקשתי להקשיב לחכמה שנובעת מבפנים שהנשמה שלי מדברת אליי ואני מקשיבה שאני מבקשת להשיל זהויות, מחשבות, דפוסים מגבילים, אמונות, הרגלים שנגמר זמנם בחיים לפרוץ דרך להגשים היו בודדים שניגשו בצניעות וענווה שראו, שאלו ןהזכירו לי להקשיב לנשמה לחכמה הפנימית העמוקה, זאת שקראה לי לצאת למסע שהזכירו שזאת שבאה מבקשת להתבונן על הישנה שנגמרה רובם נתנו לי עצות מה לעשות ומה לא לעשות, ככל שהם ידעו יותר כך אני ידעתי פחות זה גרם לי להאמין שהם יודעים יותר טוב ממני מה נכון בשבילי מה השיעור שלי ואני שהייתי במצוקה רציתי הקלה. זה חיזק את המחשבה שאני לא יכולה והפך אותי תלויה רובם לא אמרו לי שאני נפלאה שאני רואהאת העוצמה שמה שקורה לי מדויק שאני נפרדת ומשילה שאני האמיתית מתגלה לערב שעשינו אתמול הגיעו נשים חכמות שואלות, רואות שמבקשות להשיל זהויות ולהתגלות ואנחנו הזכרנו שוב ושוב שלנו אין תשובות שהמהות של מה שאנחנו עושות זה להיות שקטות להזכיר את מה שהן כבר יודעות שאין משמעות לתעודות שלנו להכשרות מקצועיות שאנחנו מבקשות מאיתנו ומהן להיות שקטות, רפויות, נוכחות, מתבוננות, מאפשרות לחכמה העמוקה להתגלות. בחיים שלי אני מתפללת שיהיו סביבי אנשים שיעצרו אותי כשאני מתבלבלת שיזכירו לישאני כלי שככל שאהיה יותר ריקה מעצמי כך האור יעבור דרכי וישפוך אור על מי שנמצא מולי
