הילדה שבי

מִילָה שֶׁנֶּאֱמֶרֶת

וְהַיַּלְדָּה שֶׁבי מִתְעוֹרֶרֶת

מְחַפֶּשֶׂת אֶת מְקוֹמָהּ

מַאֲמִינָה שֶׁצְּרִיכָה הַצְּדָקָה לְקִיּוּמָהּ.

מַרְגִּישָׁה מֻשְׁתֶּקֶת, משותקת,

מְבֻיֶּשֶׁת, נֶעֱלֶבֶת.

מִי שֶׁאֲנִי הַיּוֹם, מִיכַל "הַבּוֹגֶרֶת"

לֹא זוֹכֶרֶת מָתַי 

לאחרונה פָּגְשָׁה

עֶלְבּוֹן אוֹ בּוּשָׁה

לרגע פתאום 

מַרְגִּישָׁה שׁוּב שְׁקוּפָה, מִסְתַּגֶּרֶת, 

נֶעֱלֶמֶת, נֶאֱלַמְתָּ

מתנתקת, כּוֹאֶבֶת, מְבֻלְבֶּלֶת, שׁוֹאֶלֶת 

אֵיפֹה אֲנִי מַתְחִילָה

וְאֵיפֹה הִיא נִגְמֶרֶת?

מִי הִיא זֹאת שֶׁמְּדַבֶּרֶת?

מָה הִיא אוֹמֶרֶת?

לָמָּה הִיא הוֹפִיעָה?

מָה הִיא מְבַקֶּשֶׁת?

לָמָּה הִיא זְקוּקָה?

היא מחפשת

עֵינַיִם טוֹבוֹת מַבִּיטוֹת, מַרְגִּיעוֹת.

יָד מוּשֶׁטֶת שֶׁאוֹמֶרֶת

אֲנִי כָּאן, אִתָּךְ

כַּמָּה שֶׁנִּדְרַשׁ אֲנִי רוֹאה אוֹתָךְ.

תּוֹדָה שֶׁבָּאת

שפתאום הופעת

עכשיו כבר יֶשׁ לִי מַשְׁאַבִּים 

וכוֹחוֹת לִהְיוֹת אִתך

לְחַבֵּק אוֹתָךְ

לְהִסְתַּכֵּל לָךְ בְּעֵינַיִם

 וְלוֹמַר לָךְ תּוֹדָה

עַל שֶׁיָּדַעְתּ לִמְצֹא דֶּרֶךְ 

בְּכָל פַּעַם שֶׁהַקּוֹדֶמֶת נִגְמְרָה

אֲנַחְנוּ בְּיַחַד

מִמְּשִׁיכוֹת לִצְעֹד יָד בְּיָד בְּמַסָּע