אם תפגשי אדם מרשים, כריזמטי, רהוט, חכם, יצירתי, רומנטיקן, אסטרטג מושלם סביר שתתרשמי, תתפעלי, תתאהבי. יש שני דברים שחשוב שתדעי. הראשון: קיים סיכוי (לא קטן) שמאחורי אדם שמתחזק דמות של מושלם מסתתר ילד עדין, רגיש, שברירי, שלבו נפגע, שהאהבה שקיבל (אם בכלל) היתה על תנאי. ילד שגדל בתחושה שהוא לא ראוי, לא רצוי, לא מספיק, לא שייך, חסר ערך, לא מוצלח, שלא פעם הושפט, ואם העז לסרב, הואשם, הושתק, הושפל, הוכה או נענש. השני: תבדקי האם, במידה כזאת או אחרת, התיאור הזה מתאים ומדויק גם לילדה שהיית, למי שנדמה לך שאת. הוא למד שהעולם מורכב, מאיים, מסוכן, שחסר לו את מה שנדרש כדי להרגיש בטוח ומוגן.(נשמע מוכר?) הוא כרת עם עצמו ברית אף אחד לא יפגע בו יותר לעולם! לא יקום האדם שיכאיב, ישפיט, ישפיל, יאשים או יעליב. מרגע זה לעד, החיים מבחינתו הם שדה קרב. החוקים ברורים, החזקים מנצחים. ומכיוון שכך, הוא צריך ללמוד אסטרטגיות שנועדו לחלשים שחיים בעולם מסוכן, מסובך, מורכב ומפחיד שמאמינים שאין להם את מה שנדרש כדי לשרוד את כל האיומים, מעכשיו הוא מכתיב את הכללים. הוא לא יהיה זנב לאריות, הוא יהיה ראש לשועלים.
וכאן את נכנסת לסיפור...הוא מחפש את החלשים, הפגועים, הנזקקים, בהם אפשר לשלוט. את אלה שחלשים ממנו שמחפשים דמויות שלידם ירגישו בטוחים. הוא משקיע משאבים בלפתות ולהרשים הוא יהיה רך, עדין, נעים, מתוק, שרמנטי ומקסים.ואת? שכל כך צמאה לאהבה, עדיין המומה שמכל הנשים בעולם, דווקא את נבחרת, מוכנה לעשות הכול כדי להוכיח שאת ראויה. ברגע זה ממש הפכת את עצמך לכלי בידיו,חזרת לדפוסים המוכרים לך כל כך, את שוב נזקקת. תלויה, שפוטה ומרצה מוכנה למכור את נשמתך תמורת פירור של אהבה.כרגע יש ביניכם "דיל"שאתם בטעות קוראים לו אהבה. הוא עסוק בהישרדות ואת בנזקקות הוא זרק פתיון ואת נתפסת. הוא דרוך, מוכן לקרב, בניסיון להבין איזו אסטרטגיה נדרשת עכשיו כדי להגן על הלב, למנוע מפגש עם חוסר אונים וכאב. ואת, חיה בהזיה שאם תעמדי בחוקים שהוא מכתיב תזכי ביחס חם, בהכרה, בשייכות, בבטחון ואהבה. מה שאת עוד לא מבינה, זה שהאיום הגדול ביותר בעולם עבורו הוא קירבה. אין לו אמון באף אחד ובוודאי לו באלה שקרובים אליו, אם ההורים שלו בגדו, נטשו, הקטינו ורמסו, ברור שאהבה היא סכנה. כשהוא ירגיש קרוב, הוא יתרחק אם הוא יתאהב את הופכת לאויב. כשאת תרדפי, הוא יברח. שתבכי הוא יתעצבן כשתתרחקי הוא יתעלם. הוא יתלונן שלא באת, וכשתבואי הוא יעלם אם הוא ירגיש שהתייאשת או וויתרת הוא יאחז. הוא קןבע את הכללים. מה שאתם עדיין לא רואים, שאתם משחזרים את אותם דפוסים ישנים, חולניים ובוראים ממש עכשיו בדיוק את המציאות ממנה אתם מפחדים. את נשארת אותה ילדה פגועה והוא הפנים את הדפוסים ההוריים. את מבולבלת לחלוטין אם אתם אוהבים, למה אתם אומללים ?ולא קרובים? למה הוא אף פעם לא מרוצה? איך זה שאת אף פעם לא ראויה? את רואה שהוא מתעתע ולא מבינה את שואלת בתמימות למה פעם הוא מתנהגות ברכות ופעם בנוקשות? ובמקום תשובה, את מותקפת באלימות .לרגע את מרגישה אותו קרוב, יודעת שהוא אוהב וברגע הבא, את מגלה שהוא בוגד את כבר מבינה שזה לא משנה מה את עושה. שזאת לא את, שהוא "הבעיה",שהוא חייב לשלוט, אז הוא משחק לך בתודעה. את מרגישה חסרת אונים ברור לך שככה את לא רוצה, אבל את מרגישה שבויה. את תשתפי חברות, תכתבי כאנונימית בקבוצות, תשאלי אם יש מה לעשות. מכולם תקבלי את אותן תגובות: איך את עוד איתו?ת ב ר ח י הוא נרקיסיסט, הוא מתעלל, הוא לא ישתנה. יש בך קול שאומר "תישארי"שמבקש שלא תתייאשי. את בוודאי שואלת, הקול הזה אמיתי? התשובה היא: כן. הוא ישתנה? סביר להניח שלא אבל כשאת תפגשי את עצמך במלואך דרכו את חוסר היציבות, את חוסר הודאות, את התסכול, הפחד, העצב, הכאב תסכימי להיות חסרת אונים, חסרת שליטה ותפתחי את הלב, את תשתני לאט לאט תפסיקי לפחד,ו במקום את האשליה תראי את האמת. המשחק נגמר מבחינתך, פרשת, ירדת מהמגרש. את לומדת להפסיק ליישר אליו קו. את לומדת שהאהבה שאת אינה תלויה, לא בו ולא באף אחד. נשארה לו אסטרטגיה שעוד לא פגשת. הוא יתעלם ממך, יחיה את חייו, ימנע אהבה, לא ישתף, יתרחק, לא יגע, לא יחבק, אין אינטימיות, הקשר מת. ואת לרגע תתבלבלי ושובתיישרי אליו קו, תנסי להוכיח שאת טובה שאת ראויה תתנצלי, תשתדלי וכשכלום לא ישתנה את תסכימי להכנעו להשלים עם העובדה שזה לא קשור אלייך שזה עוד ניסיון עלוב לקחת בכח שליטה. המציאות ממנה פחדתם נוצרה. את כבר מבינה שתזקת תמונה שיצרת אשליה. הוא יצר את המציאות ממנה נשבע שימנע. את תלמדי שאת לא באמת נזקקת ותלויה. מרגע זה, בהרבה עדינות וחמלה תרגישי את הלב, תסכימי להיות פגיעה, לכאוב, להיעלב. תהיי קרובה אלייך, תפסיקי להתחנן, להתאמץ לזכות בשניה של תשומת לב את רוצה לחיות לא לשרוד את נשמה וגם הוא את זוכרת? קראת לו, הזכרת אהבת, התפללת, נתת הזדמנות ועוד אחת, נשארת כשהוא עזב, סלחת כשהוא בגד האמנת כשהוא הבטיח הבטחות שווא, מרגע זה זאת את. האחריות שלך בלבד, במילא את לבד אין יותר חיים בקשר הזה רק ניסיון מיותר להנשים.את יודעת שהגיע הזמן לנתק את המכשירים. מרגע זה זה בידיים שלך את זאת שמכתיבה את הכללים, את החוקים שמתאימים לאנשים שנבראו בצלם אלוהים. את לא רגילה להוביל את לא רואה דרך את עוצרת, מסתכלת שואלת את האהבה מה היא מבקשת ומצייתת. את לא עוצרת את מניחה רגל ומתגלה שביל חזרת לנקודת האפס. ברוכה הבאה לעולם לחיים האמיתיים ולא המדומיינים זה הזמן להתחיל
